מגפת הקורונה שפרצה לחיינו ב2020, אילצה עסקים ואנשים רבים לעשות התאמות למצב החדש. הדבר קיבל משנה תוקף במיוחד בכל הקשור לאוכלוסיית הדור השלישי, אשר נמצאת בסיכון גבוה ביחס לנגיף, והפעילויות החברתיות היו צריכות לעבור למתכונת אחרת. כך גם בכל הקשור למשחק הברידג' הפופולארי, כאשר בעלות מועדון "האקדמיה לברידג' תל אביב" החליטו לעשות מעשה, ולהעביר את כל הפעילות אל הדיגיטל. קרנאור גרינשטיין ושירי פאור-הופמן, מורות ברידג' מוערכות ומוכרות בתחום, הקימו את "ברידג' סלון", ומספרות כי המעבר אמנם לא היה קל, אך כיום, התלמידים והשחקנים לא רוצים לחזור אחורה.

"הדיגיטל עולה על המקור"
"אנחנו מועדון הברידג' הדיגיטלי היחיד בארץ", מציינת גרינשטיין. "התחלנו כמועדון פרונטלי כמו כל המועדונים האחרים, אבל עם פרוץ הקורונה מצאנו את עצמנו במציאות שהמועדונים סגורים עד להודעה חדשה והיינו צריכות למצוא פתרון. העברנו את כל הלימודים, התרגולים והתחרויות לפורמט דיגיטלי. הקמנו אתר שמנגיש את הכול ומותאם לאוכלוסייה המבוגרת, אנחנו משתמשות בזום לצורך השיעורים ובתוכנת משחק אונליין לצורך התחרויות והתרגולים. כמובן שהיה קשה להכניס את אנשי הדור השלישי לתוך העולם הדיגיטלי וזה דרש מאמצים רבים, אבל גילינו שהקונספט הזה עולה על המקור. הלימוד אונליין מאפשר לחזור על השיעור פעם נוספת, לחזור על משחקים ששוחקו, מה שלא ניתן לעשות במועדון פרונטלי וכך ניתן ללמוד לא מעט ולתקן טעויות".

"העברנו את כל הלימודים והתחרויות לפורמט דיגיטלי"
נקודה משמעותית נוספת במעבר לאונליין הוא החיסכון בזמן שמתאים עבור אוכלוסיות צעירות יותר. הוא גם מהווה פתרון לבעיות ההתניידות שיש לרבים מהגיל השלישי. האימון בברידג' סלון נמשך כשעה וחצי, ובעקבות המעבר לדיגיטל ניתן לבצע אותו מכל מקום בעולם, אפשר לשמוע הקלטה אם מפספסים שיעור, וכך גם ניתן לשמור על רצף. "העלויות עבור התלמידים נמוכות יותר מכיוון שאין את ההוצאות של המועדון הפיזי", מוסיפה גרינשטיין. פאור-הופמן מדגישה כי גם כעת, לאחר שהוסרו ההגבלות, מרבית האנשים התאהבו בפורמט הדיגיטלי. "אנשים מטורפים על זה", היא אומרת. "הם מרגישים במקום מסוים שזה הציל להם את השנתיים של הקורונה, בהן הם לא יכלו להיפגש עם אנשים ולצאת מהבית. זה נתן להם תעסוקה ואפשרות לשחק בצורה הרבה יותר נוחה. זה אולי נשמע מצחיק, אבל הלימודים אונליין הם הרבה יותר אישיים, זה רק התלמיד והמדריך, אין להם הפרעות ואף אחד לא שואל שאלות. זה הופך את השיעור והתרגול להרבה יותר אישי וקרוב וניתן בכל שלב לעצור".

מפגשים חברתיים והרגשת קהילה
אחד האתגרים הגדולים במעבר לדיגיטל, הוא הפן החברתי, אשר חשוב מאוד לאנשי הדור השלישי. "זה באמת היה אתגר להצליח לשמר את הפן החברתי", אומרת פאור-הופמן. "לכן אנחנו מקיימות מפגשים שהם לאו דווקא קשורים לברידג' – טיולים, קונצרטים, הרצאות ודברים נוספים, כדי שאנשים יוכלו להכיר אחד את השני גם מעבר למסך. גם בתוכנה בה אנחנו משתמשות למשחקים, יש אפשרות לפתוח את המצלמה ולראות את האנשים שמשחקים איתם, כלי שגם עוזר לנו להדריך בצורה טובה יותר, וגם עונה על הצורך של המפגש החברתי".


"הלימודים אונליין הם הרבה יותר אישיים"
גרינשטיין ופאור-הופמן מציינות כי ברידג' בסלון הפכה למעין קהילה מגובשת, שעוד ועוד מעוניינים להצטרף אליה. "יש לנו כעת שישה מסלולי לימוד לפי דרגות ותק שונות, ונוצרו מצבים של חניכה של שחקנים ותיקים יותר את המתחילים", אומרת גרינשטיין. "הם חולקים טיפים אחד עם השני, משתפים מניסיונם במשחק. זה מאד מרגש לראות וזה משהו שפחות בא לידי ביטוי במועדון הפרונטלי. כשאתה תלמיד מתקדם במועדון פרונטלי אין לך נגיעה לקורסים ההתחלתיים יותר, אבל פה בגלל הפורמט הזה, הכל הרבה יותר זמין, נגיש ופתוח וניתן לערב בין מסלולי לימוד, לשחק מול תלמידים טובים יותר ועוד".

גרינשטיין ופאור-הופמן, מורות ברידג' מוערכות שגדלו על המשחק מגיל צעיר, הן כאמור גם המורות בפועל. "במהלך הלימודים אנחנו מתייחסים לכל האספקטים של המשחק", אומרת גרינשטיין. "הדברים מגובים בדפי עבודה, תרגולים מעשיים תחת פיקוח שלנו. התלמידים מקבלים מאיתנו פידבקים אישיים וקבוצתיים והערות בונות. אנחנו מקפידות שהתלמידים יהיו שותפים פעילים בשיעור ושהם לא ירגישו מנותקים. הערך המוסף הוא שבדיגיטל אנחנו יכולות להגיע לכל השחקנים ולא רק לכאלה שגרים במרכז, יש לנו תלמידים באילת, בנהריה ואפילו מחו"ל, וזה פותח מגוון רחב מאוד של אפשרויות וחברויות שנרקמות בין התלמידים והשחקנים בכל רחבי הארץ והעולם".